אלרגיה ורגישות למזון הן תופעות ששכיחותן עולה בהתמדה וכיום ההארעות המוערכת היא של 1-2% אלרגיה למזון, וכ-25% רגישות למזון במבוגרים.
ישנו קושי באבחנה בין שתי התופעות הללו, מאחר ולעיתים, יש דמיון בצורת ההתבטאות הגופנית. בשתי התופעות יכולים להופיע שילשולים, הקאות, כאבי בטן קשים, גזים, פריחות ותופעות עוריות נוספות וכדומה. הדבר מביא לבלבול רב וקושי לדייק את הטיפול. מאחר ואלרגיות אמיתיות למזון מהוות מיעוט מהתופעות, נתמקד הפעם בנושא רגישות למזון.
רגישות למזון היא קבוצה גדולה של תופעות שליליות הנגרמות עקב אכילת מזון לא מתאים לאדם.
חוסר ההתאמה של המזון יכול להיות זמני או קבוע.
בתוך הקבוצה הזו נכללים רגישות לגלוטן, רגישות ללקטוז, רגישות לקפאין, סולפיטים, מונוסודיום גלוטמט, רגישות לפרוקטוז, סורביטול וסוגי פחמימות נוספים, צבעי מאכל, חומרי שימור ועוד…
התופעות המאפיינות רגישות למזון משפיעות בנוסף לרשום למעלה גם על ריכוז, מצב רוח, עייפות, מיגרנות, גרוד בעור, פצעים בפה ועוד.
הטיפול היחיד בתופעות אלה הוא זיהוי מרכיב המזון המזיק והימנעות ממנו. נשמע פשוט… אך בפועל מורכב.
שני המכשולים העיקריים המקשים על זיהוי רגישות למזון הם:
1. זמן התגובה. התגובה לאכילה יכולה להתרחש עד 72 שעות לאחר החשיפה למזון המזיק.
2. אין כיום בדיקה אחת שיכולה להוכיח או לשלול רגישות למזון.
למרות האבחון המאתגר, ישנה חשיבות רבה בזיהוי מרכיבי המזון הבעייתיים מאחר ואנשים סובלים מאוד מירידה באיכות החיים. מטופלים רבים שפגשתי סיפרו: "רופאים אמרו לי ללמוד לחיות עם זה, אין מה לעשות…" הגזים, הנפיחות בבטן, היציאות הבלתי תקינות והתסמינים הנוספים, משבשים את החיים היומיומיים של חלק משמעותי מהאוכלוסיה.
חשוב להבין שאכילת מזון שאינו מתאים לך, אינה באה לידי ביטוי רק בתחושה לא נעימה בגוף. יש לה השלכות רבות ומשמעותיות מבחינה בריאותית. לכן חשוב להתעקש ולמצוא את גורם המזון המזיק ולהימנע ממנו. מומלץ להתחיל את הברור הרפואי אצל רופא משפחה והוא יפנה אתכם לאנשי המיקצוע המתאימים.
אל תוותרו על איכות החיים שלכם! מנסיוני, בכ- 80% מהמטופלים, חל שיפור ניכר מאוד בהרגשה עקב שינוי תזונתי והם חוזרים לאורח חיים נוח ובריא יותר.
נכתב ע"י ד"ר אילנה דריאל
דיאטנית קלינית, מתמחה בתחום רגישויות למזון
